במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European journal of cardio-thoracic surgery, החוקרים שאפו להעריך את מאפייני המטופלים ואת התוצאים של כריתה תת-אונתית (sublobar resection) בגידולים >20 מ"מ בהקשר של סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים בשלב מוקדם, ולזהות גורמים המנבאים חזרת מחלה מקומית.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 165 מטופלים עם סרטן ריאות מסוג תאים לא קטנים בשלב קליני I, אשר עברו כריתה מוגבלת בין השנים 2007–2017. נאספו נתונים קליניים, פתולוגיים ורדיולוגיים. התוצא העיקרי היה הישנות מקומית, שנבדקה באמצעות competing risk analysis. שרידות כוללת ושרידות ללא מחלה הוערכו באמצעות עקומות קפלן-מאייר ומודל cox.
מתוצאות המחקר עולה כי התרחשו 13 אירועים של חזרת מחלה מקומית. ב-146 מטופלים (88.5%) זוהה גורם קליני שבגינו לא בוצעה לובקטומיה. ב-59% מהמקרים בוצעה Segmentectomy וב-41% בוצעה wedge resection. דיסקציה של קשריות לימפה בוצעה בכל Segmentectomy וב-20% מ-wedge resection. שיעורי השרידות הכוללת והשרידות ללא מחלה לאחר 5 שנים עמדו על 64.0% ו-62.1%, בהתאמה. חזרת מחלה מקומית נצפתה ב-8% מהמקרים, ונמצאה שכיחה יותר לאחר wedge resection מאשר לאחר Segmentectomy (13% לעומת 4%, P=0.04). גידולים בעלי מרכיב סולידי דומיננטי עם consolidation-to-tumor ratio מעל 0.5 היוו 76% מהמקרים, ונמצאו קשורים באופן בלתי תלוי לירידה בשרידות ללא מחלה (יחס סיכון 2.65, P=0.05) ולעלייה בהישנות המקומית (יחס סיכון אינסופי,P<0.001). לא נצפתה חזרה מקומית בגידולים בעלי תבנית דומיננטית של ground-glass opacity.
החוקרים סיכמו כי כריתה מוגבלת בגידולים מעל 20 מ"מ הניבה תוצאים סבירים, במיוחד כאשר בדימות נמצא מרכיב ground glass opacity. לעומת זאת, תבנית סולידית הייתה קשורה באופן מובהק לחזרת מחלה מקומית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות