פגיעה מוחית טראומטית "קלה" (pediatric “mild” traumatic brain injury - pmTBI) מתרחשת בשכיחות גבוהה בילדים. לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח של פגיעה על מבנה המוח וכיצד פגיעות באות לידי ביטוי בהקשר של שינויים נוירו-התפתחותיים דינמיים וספציפיים לאזור.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת פרוספקטיבית. החוקרים בחנו השפעות ארוכות טווח של pmTBI על מבנה המוח הגלובלי (גיל המוח) והאזורי (נפח היפוקמפוס, תת-שדות היפוקמפוס ועובי קורטיקלי) כשבעה ימים, ארבעה חודשים ושנה לאחר הפציעה. מדגם גדול של קבוצת ביקורת בריאה תואמת גיל ומין צולם במרווחי זמן זהים כדי להסביר שינויים נוירו-התפתחותיים אופייניים ולהעריך כיצד טראומה משפיעה באופן פוטנציאלי על מסלולי התפתחות.
תוצאות המחקר הדגימו שסך של 269 אירועי PMTBI (גיל = 14.4 ± 2.9; 41.6% נשים) ו-232 בקבוצת ביקורת בריאה (גיל = 14.1 ± 2.9; 44.8% נשים) הוכללו בניתוחים הסופיים (>70%).
התוצאות הראו כי נוכחות של אובדן הכרה ו/או אמנזיה פוסט-טראומטית היתה קשורה לעלייה בגיל המוח עד שנה לאחר הפציעה, עלייה בעובי קליפת המוח המצחית לאחר ארבעה חודשים וכן ניוון בהיפוקמפוס בכל נקודות הזמן ביחס לקבוצת הביקורת.
טראומת ראש "קלה" הפריעה גם היא להתפתחות הנוירולוגית של ההיפוקמפוס באופן תלוי-מינון, כולל בתת התחום CA1. לעומת זאת, עומס תסמינים לאחר זעזוע מוח לא היה קשור לאנומליות מבניות או שינויים בהתפתחות הנוירולוגית.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר תלוי-מינון בין חומרת הפציעה לבין שינויים במבנה המוח הגלובלי והאזורי כאחד, בספקטרום של פגיעה ראשונית PMTBI. תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות של שימוש בסמנים ביולוגיים אובייקטיביים ולא בתסמינים עצמיים מדווחים סובייקטיביים, כדי להבין טוב יותר את ההשפעות ארוכות הטווח של הפציעה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות