במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת British journal of ophthalmology, החוקרים ביקשו להעריך את הקשר בין פרופיל ורמות השומנים בדם, כולל HDL, LDL, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, לבין הסיכון לפתח גלאוקומה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 400,229 משתתפים ממאגר הביובנק הבריטי (UK Biobank), עם חציון מעקב של 14.44 שנים. בוצעו ניתוחי רגרסיית cox, מודלים של RCS (restricted cubic spline) וניתוחי סיכון גנטיים (polygenic risk score) לבחינת הקשרים.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך תקופת המעקב אובחנו 6,868 מקרים חדשים של גלאוקומה (1.72%). רמות גבוהות יותר של HDL-C היו קשורות בסיכון מוגבר לגלאוקומה (יחס סיכון לסטיית תקן אחת - 1.05, רווח בר סמך 95%, 1.02–1.08, p=0.001). זאת בעוד שרמות מוגברות של LDL-C (יחס סיכון 0.96, רווח בר סמך 95%, 0.94–0.99, p=0.005), כולסטרול כללי (יחס סיכון 0.97, רווח בר סמך 95%, 0.94–1.00, p=0.037) וטריגליצרידים (יחס סיכון 0.96, רווח בר סמך 95%, 0.94–0.99, p=0.008) היו קשורות בסיכון מופחת לגלאוקומה.
בניתוח הסיכון הגנטי נמצא כי עלייה של סטיית תקן אחת בציון הסיכון הגנטי ל-HDL-C היתה קשורה גם היא בסיכון מוגבר של 5% לגלאוקומה (יחס סיכון 1.05, רווח בר סמך 95%, 1.00–1.11, p=0.031), בעוד שלא נמצא קשר מובהק בין הסיכון הגנטי לכולסטרול כללי, LDL או טריגליצרידים לבין גלאוקומה.
החוקרים סיכמו כי רמות גבוהות של HDL-C קשורות בסיכון מוגבר לגלאוקומה, בעוד שרמות גבוהות של LDL-C, כולסטרול כללי וטריגליצרידים דווקא קשורות בסיכון נמוך יותר. ממצאים אלה מעמיקים את ההבנה לגבי תפקיד פרופיל השומנים בהתפתחות גלאוקומה ומצדיקים מחקר נוסף בנושא השפעת טיפולים ממוקדי ליפידים על ניהול המחלה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות