נדרש אישוש היסטולוגי של סרטן ריאות לפני תחילת תכנון הטיפול בו. בעבר האמינו כי נטילת ביופסיית מחט בהנחיית טומוגרפיה ממוחשבת (Computer tomography Guided Needle Biopsy - CTGNB) חשפה את המטופל לסיכון גבוה יותר של הישנות צדרית. עם זאת, לרוב לא התחשבו במרחק בין השאת הראשונית לבין קרום הצדר בעת ביצוע הפעולה כאשר השוו את הסיכון להישנות צדרית בין CTGNB לבין ביופסיה שבוצעה באמצעות ברונכוסקופיה.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נבדקים עם סרטן ריאות מאושש באמצעות ביופסיה באמצעות ברונכוסקופיה או CTGNB בין השנים 2010-2020. החוקרים סקרו את הרקע רפואי, ממצאים רדיולוגיים ופתולוגיים ודו"חות ניתוחיים של הנבדקים. הישנות צדרית אובחנה באמצעות ביופסיה מקרום הצדר, ציטולוגיית נוזלים או הדמיית CT חזה אשר הדגימה המשך והתקדמות מעורבות של קשריות צדריות.
במחקר רטרוספקטיבי זה שבוצע במרכז רפואי יחיד נכללו 844 נבדקים שעברו כריתה מרפאת עבור סרטן ריאה מוקדם בין השנים 2010-2020. משך המעקב החציוני עמד על 47.5 חודשים (טווח של 3-137 חודשים).
תוצאות המחקר הדגימו כי 27 נבדקים (3.2%) חוו הישנות צדרית באותו הצד (Ipsilateral Pleural Recurrence - IPR). המרחק בין השאת לבין קרום הצדר היה נמוך באופן משמעותי בנבדקים שעברו CTGNB. נצפתה נטייה לסיכון מוגבר של IPR בגידולים באונה התחתונה של הריאה (יחס סיכונים של 2.18, רווח בר-סמך של 95%, 1.75-2.61; p=0.068), אך רק פלישה מיקרוסקופית של הגידול לצדר בזמן ביצוע הפעולה נמצאה כגורם מנבא מובהק עבור סיכון מוגבר של IPR (יחס סיכונים 5.33, רווח בר-סמך של 95%, 4.82-5.84; p=0.001) על פי ניתוח רב-משתני על שם COX.
ביצוע ביופסיה בשיטת CTGNB לא השפיע על הסיכון של IPR (יחס סיכונים של 1.298, רווח בר-סמך של 95%, 0.908-1.688; p=0.504).
מסקנת החוקרים היתה כי CTGNB בטוח ואיננו מקושר לעלייה בסיכון של IPR בעוקבה זו של נבדקים. יש צורך באישוש ממצאים אלה בעוקבה רב-מרכזית גדולה יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות