במחקר שפורסם בכתב העת Radiotherapy and Oncology, מטרת החוקרים היתה לפתח אסטרטגיה טיפולית חדשה, של volumetric modulated arc therapy (VMAT) במינון גבוה יותר, למטופלים הסובלים מגרורה מוחית גדולה אחת או יותר.
עוד בעניין דומה
במחקרם, החוקרים בדקו גישה למתן טיפול במינון גבוה יותר לנגעים ספציפיים, על מנת להשיג שליטה מקומית (LC: Local Control) טובה יותר ועל מנת להשוות את הדוזימטריה בין רדיותרפיה לכלל המוח (WBRT: whole brain radiotherapy), WBRT ללא ההיפוקמפוס (HS-WBRT: hippocampal-sparing whole brain radiotherapy), וטיפולים מקומיים שונים המבוססים על VMAT.
לצורך המחקר, זוהו 20 מטופלים הסובלים מגרורות מוחיות, בשיעור של 1 עד 10, כאשר נגע אחר לכל הפחות גדול מ-15 cm3. המטופלים קיבלו WBRT כחלק מהטיפול השגרתי.
כמו כן, לכל מטופל תוכננו והוערכו 5 תכניות טיפול רדיותרפיות, הכוללות WBRT, HS-WBRT ו-VMAT ב-3 מודלי מינון. מינון של 20 Gy ב-5 פרקציות נרשם לכלל המוח, או נפחי מטרה, בהתאם לתכנית. המינונים הגבוהים יותר ניתנו לנגעים קטנים יותר ו-dose-escalated inner planning target volumes (DE-iPTV) בתכניות ה-VMAT, בהתאמה.
תכניות הטיפול הוערכו באמצעות מדד היעילות, מינון ממוצע ו-D0.1cc לנפחי המטרה ולאיברים בסיכון.
בהשוואה ל-WBRT, תכניות ה-VMAT השיגו פיזור יעיל יותר באופן מובהק של המינון על נגעי המוח. ניתן לציון במיוחד את מודל ה-DE-iPTV, במסגרתו הצליחו לצמצם את המינון לחלקי המוח התקינים ולאיברים אחרים הנמצאים בסיכון (p < 0.05).
החוקרים מסכמים כי תכניות ה-VMAT הצליחו להגיע למינונים גבוהים יותר לגרורות המוחיות, תוך כדי צמצום המינונים לאיברים בסיכון. VMAT במינון גבוה לנגעים גדולים מאפשרת מתן של רדיותרפיה במינונים גבוהים יותר תוך כדי שמירה על מינונים בטוחים לאיברים בסיכון.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות