קיימת מחלקות לגבי האם התחלה של אוסטיאוארתריטיס בברך מקורה בסחוס, או בעצם התת סחוסית (subchondral bone). במחקר שפורסם בכתב העת Osteoarthritis Cartilage, מטרת החוקרים היתה לבאר את ההשפעה של עלייה, או ירידה, באי יציבות מפרקית על ניוון סחוסי ושינויים בעצם התת סחוסית באוסטיאוארתריטיס של הברך. ביאור זה נעשה באמצעות השוואה בין מודלים שונים של אי-יציבות מפרקית.
עוד בעניין דומה
לצורך המחקר, החוקרים השתמשו במודלים של חיתוך הרצועה הצולבת הקדמית (ACL-T: anterior cruciate ligament transection) ואי יציבות של המניסקוס הפנימי (DMM: destabilization of the medial meniscus).
בנוסף לכך, החוקרים בנו מודלים של controlled abnormal tibial translation (CATT) וסיבוב שוקה מבוקר ולא תקין (CATR: controlled abnormal tibial rotation). כמו כן, החוקרים ביצעו אנליזות לאי יציבות מפרקית, מיקרו-טומוגרפיה ממוחשבת, היסטולוגיה ואימונו-היסטולוגיה בשבועות 4 ו-6.
ממצאי המחקר העלו כי קבוצת ה-CATT דיכאה את אי היציבות המפרקית בקבוצת ה-ACL-T (6 שבועות; P = 0.032) וקבוצת ה-CATR דיכאה את אי היציבות המפרקית בקבוצת ה-DMM (6 שבועות; P = 0.032).
ההיפרטרופיה בכונדרוציטים בקבוצות ה-ACL-T ו-DMM היתה מוגברת לעומת קבוצת הסרק (Sham) (6 שבועות; [ACL-T לעומת סרק], P = 0.002, CI95% [5.983-33.025]; [DMM לעומת סרק], P = 0.022, CI 95% [1.691-28.733]). בעצם תת סחוסית, ערך ה-BV/TV בקבוצות ה-DMM ו-CATR היה גבוה בהשוואה לקבוצות ה-ACL-T ו-CATT (6 שבועות; [DMM לעומת ACL-T], P = 0.002, CI 95% [7.404-37.582]; [DMM לעומת CATT], P = 0.014, CI 95% [2.881-33.059]; [CATR לעומת ACL-T], P = 0.006, CI 95% [4.615-34.793]; [CATR לעומת CATT], P = 0.048, CI 95% [0.092-30.270]).
לסיכום, מנתוני המחקר עולה כי אי יציבות מפרקית מעודדת היפרטרופיה כונדרוציטית. עם זאת, השינויים בעצם התת סחוסית הושפעו מההבדלים בתפקוד הרצועה הצולבת הקדמית והמניסקוס.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות